דלגו לתוכן
Itacaré na Cena

מסלול

למה כל כך הרבה צעירים ישראלים מטיילים בדרום אמריקה

"הטיול הגדול" אחרי שנים של חובות, המחברת בעברית מלה פס והמסלול שיורד מהאנדים עד Bahia: למה כל כך הרבה צעירים ישראלים מטיילים בדרום אמריקה.

Atualizado em novembro de 2026 · 1 min de leitura

Passarela da Vila, Itacaré
Foto: Google

ב-1986, במסעדה בלה פס שבבוליביה, מישהו השאיר מחברת על הדלפק. היא נכתבה ביד, בעברית, והכילה טיפים ממי שרק עבר שם: איפה לישון, איזה אוטובוס לקחת, איזה מסלול הליכה שווה את המאמץ. מי שהגיע קרא, הוסיף את הקטע שלו והמשיך בדרכו. המחברת הפכה לאוסף כרכים שפזורים בהוסטלים ברחבי היבשת, ובין המטיילים היא נודעה פשוט בשם "הספר". היא עוזרת להסביר למה בכל כך הרבה חופים והרים בדרום אמריקה, מ-Bariloche ועד Itacaré, שומעים עברית בשולחן הסמוך.

הטיול הגדול

בישראל יש מנהג שיש לו אפילו שם: הטיול הגדול. אחרי כמה שנים של חובות, צעירים רבים חוסכים כסף, מעמיסים תרמיל על הגב ומבלים חודשים הרחק מהבית לפני שהם מתחילים ללמוד או לעבוד בעבודה הראשונה. זה דומה לשנת ההפסקה של האירופים, אבל בקנה מידה שונה: עבור חלק גדול מדור שלם, לטייל הפך כמעט לשלב בחיים.

החוקר Chaim Noy, שחוקר את הנושא כבר עשרות שנים, מתאר כיצד הטיול בתרמיל עבר, בתוך ארבעים שנה, מהרפתקה של מעטים בשנות ה-60 ל"טקס מעבר המוני ונורמטיבי". המחקרים מצביעים על הפרופיל הנפוץ ביותר: צעירים בני עשרים ומשהו, ממעמד הביניים, שמטיילים בקבוצות קטנות של חברים ומוציאים מעט כסף.

כמה הם

אין ספירה רשמית, וחשוב לומר זאת. ההערכות המצוטטות ביותר מדברות על 30 אלף עד 50 אלף צעירים בשנה בטיולים ארוכים. לפי דברי חוקרים לעיתונות הברזילאית, כ-60% בוחרים באסיה ו-30% באמריקה הלטינית. לגבי ברזיל יש נתון מוחשי של Ministério do Turismo: 26 אלף מבקרים תושבי ישראל ב-2023 ו-16 אלף ב-2024. אחד מכל חמישה נכנס דרך היבשה, מה שמתאים למסלול של מי שיורד לאורך היבשת.

למה דרום אמריקה

דרום אמריקה הייתה היעד הראשון של המסורת הזאת, עוד לפני הודו ותאילנד. בסוף שנות ה-70 החלוצים היו מעטים: הערכה אחת מדברת על כ-400 תרמילאים ישראלים ביבשת ב-1980. עיתונאי מאותה תקופה כינה אותם, בהומור, "אבירי מסדר התרמילאים", בערבוב של עברית וספרדית.

מה שמשך, וממשיך למשוך, הוא שילוב של דברים: טבע מרהיב, עלויות נמוכות, אירוח חם והתחושה של להיות רחוק מאוד. המסלול הקלאסי מתחיל באנדים, בפרו ובבוליביה, ממשיך לצ'ילה ולפטגוניה הארגנטינאית, וכל פעם יותר, מסתיים בחוף, בברזיל. Bahia נכנסה למסלול כפרס בסוף הטיול: אחרי הגובה והקור, שמש, ים חמים ומוזיקה.

איך המידע מטייל

למחברת של לה פס הגיעו בסופו של דבר שישה עשר כרכים אזוריים, והיא צוטטה במדריך טיולים בינלאומי. היום תפקידה מתמלא על ידי אתרים ופורומים בעברית, שבהם מטייל ממליץ למטייל הבא על הפוסאדה, על המסעדה ועל החוף. בגלל זה כמה מקומות מרכזים מבקרים מאותו מוצא: מי שנהנה מספר, ומי שקורא הולך אחריו. כך זה קורה גם עם ארגנטינאים ב-Florianópolis או עם צרפתים ב-Pipa.

בהרבה מהיעדים האלה פועל גם בית קהילתי יהודי, שמציע ארוחת ערב של יום שישי ומקבץ את מי שנמצא באזור. עבור צעיר שנמצא חודשים בדרכים, זו דרך להרגיש בבית לערב אחד.

לא כל ישראלי הוא תרמילאי, ולא כל תרמילאי הוא אותו דבר

נהוג לומר שהטיול בא "אחרי השירות הצבאי", ועבור רבים זה אכן כך. אבל השירות אינו חוויה של כל אזרחי ישראל. האזרחים הערבים במדינה, כחמישית מהאוכלוסייה, אינם מגויסים, ובקרב האחרים יש צורות שונות של פטור. יש מי שמטייל אחרי שעבד, אחרי שלמד, או פשוט כי רצה.

יש גם ישראלים שמגיעים ל-Itacaré עם המשפחה, לעבודה, כדי לגלוש או כדי לגור. כמו בכל לאום, הדרכון אומר מאיפה האדם בא, ולא מי הוא.

מה הקשר ל-Itacaré

Itacaré מציעה את מה שהמטייל הזה מחפש: חוף וג'ונגל, מחירים נגישים מחוץ לעונת השיא, כפר שאפשר לעשות בו הכול ברגל וחיי לילה בכל ערב. העיר, מצדה, מקבלת מבקר שמגיע דווקא בחודשים הכי ריקים, נשאר כמה שבועות ומוציא כסף אצל העסקים הקטנים: הפוסאדה הפשוטה, המסעדה של הצלחת היומית, שיעור הגלישה, סוכנות הטיולים.

זה פרק נוסף בסיפור ישן. Itacaré נחשפה לעולם בידי מטיילים עם תרמיל, הגולשים של שנות ה-70, וממשיכה להתגלות באותה דרך: על ידי מי ששמע ממישהו שזה שווה. הסיפור הזה נמצא ב-איך Itacaré הפכה ליעד בינלאומי.

בקצרה

  • המנהג: טיול ארוך, של חודשים, לפני הלימודים או העבודה
  • כמה: 30 אלף עד 50 אלף צעירים בשנה, לפי הערכות; אין ספירה רשמית
  • לאן: אסיה ואמריקה הלטינית; דרום אמריקה הייתה היעד הראשון, בסוף שנות ה-70
  • בברזיל: 26 אלף מבקרים תושבי ישראל ב-2023 ו-16 אלף ב-2024 (Ministério do Turismo)
  • איך בוחרים: לפי המלצה של מי שעבר קודם, כיום באתרים ובפורומים

בהתבסס על מידע מאת Chaim Noy (Tourism Recreation Research, 2006), Nitza Davidovitch (Journal of Education and Training Studies, 2016), Patrick Symmes (Outside ו-Hadassah Magazine), Correio (2019), IBGE ו-Ministério do Turismo.

קראו גם